| |
|
| אספרג החורש |
Asparagus aphyllus
|
|
הפרחים של האספרג קטנים ועדינים.![]()
כדי לצמוח כלפי מעלה, אספרג החורש מטפס אפילו על ענפים יבשים של עצים.![]()
כאשר לאספרג אין על מה להיאחז ולטפס, ענפיו נאחזים זה בזה.![]()
תמונות:
1 - 2 - 3 |
שיוך: משפחת השושניים
בית גידול: חורש
מקום במארג המזון: יצרן
שכיחות: שכיח
תפוצה בארץ: הגליל, צפון הנגב, מדבריות יהודה ושומרון, מישור החוף והשפלה, הכרמל, הגולן, הרי יהודה והשומרון, העמקים
תפוצה ברמת הנדיב: החורשה הנטועה, נחל הנדיב, אזור החיץ
צורת חיים: מטפסים
|
|
|
|
תיאור: אספרג החורש הוא צמח מטפס נוקשה וקוצני, המצוי בחורש הים תיכוני. באביב גבעולים מחודדים רכים, טעימים למאכל, עולים מן הקנה של השורש. הגבעול צומח במהירות, מתפתל בין ענפי העץ עד הצמרת ונאחז בענפים. בקצה כל גבעול - קשקשים, אשר ענפי משנה ירוקים מסתעפים מהם ונאחזים אף הם בענפי העץ.
אמנם גם על הגבעול הראשי וגם על ענפי המשנה יש עלים קשקשיים, אך הם נושרים כאשר הגבעול והענפים מתקשים. ענפים דמויי עלים, דקים וירוקים יוצאים מחיקם של ענפי המשנה ומסתיימים בחוד.
למרבה הפלא, החלק בצמח המבצע פוטוסינתזה, הוא דווקא הענפים!
בסתיו, בין ענפים דמויי עלים מחודדים אלה, פרחים לבנים וקטנים מתפתחים בחלק העליון של הענף. באביב פירות שחורים קטנים, מבשילים מהם, וציפורים נהנות מעסיסם.
|
|
|
|
