| |
|
בר-זית בינוני  צמח מוגן!
|
Phillyrea latifplia
|
|
שימו לב לפירות הרבים שהבשילו בסתיו, ולענפים המתארכים מעבר להם.![]()
|
שיוך: משפחת הזיתיים
בית גידול: חורש
מקום במארג המזון: יצרן
שכיחות: שכיח
תפוצה בארץ: הגליל, מישור החוף והשפלה, הכרמל, הרי יהודה והשומרון
תפוצה ברמת הנדיב: נחל הנדיב, אזור החיץ
צורת חיים: עצים
|
|
|
|
תיאור: הצמח בר-זית הוא שיח או עץ קטן, ירוק-עד (ירוק כל השנה), הגדל בחורש הים-תיכוני בארץ, בעיקר בחלק המערבי, עד לרום של 1,100 מטרים. הוא מלווה חברות חורש ים-תיכוני שונות: לעתים הוא חלק מחברת האלון המצוי, הוא מתווסף לעצים המאפיינים את אזור הר מירון, בגליל התחתון ובכרמל הוא צומח עם חרוב ועם אלת המסטיק או בחברת אלון מצוי ואלה ארצישראלית.
הבקר והצאן מעדיפים אותו כמזון, ולכן בקרבת כפרים ובאזורי מרעה הוא נפגע למדי. באזורים מוגנים ממרעה הוא מפתח סבכים צפופים.
בתנאים טובים הצמח יכול להתפתח עד לגובה 4 מטרים, אך, בדרך כלל, ניתן למצוא אותו בצורת שיח גדול, מסועף ענפים וסבוך. העלים שלו דומים קצת לעלי האלון המצוי, אך הם נגדיים – עלה מול עלה.
בדומה לעצים אחרים ירוקי-עד בחורש הים-תיכוני, גם לו יש שתי תקופות צמיחה עיקריות: באביב העלים מלבלבים, העלווה מתפתחת, הפרחים פורחים, והבשלת הפירות מתחילה, ובסתיו ענפים וחוטרים צומחים צמיחת אורך, עד כי לעתים הענפים מתארכים במטר אחד, וכל צורת הנוף שלו וממדיו משתנים.
צבע הפרחים הקטנים ירוק-לבן, והם פורחים באביב באשכולות מרובי פרחים.
הפרי עגול, בעל ציפה, וצבעו הירוק משתנה לכחול-שחור, כשהוא מבשיל בסתיו. הוא מופץ על-ידי ציפורים.
|
|
|
|
