| תיאור: שלשול הגשם שייך למערכת התולעים הטבעתיות. גופו ארוך, צר ומחולק לפרקים דמויי טבעת. מספר הפרקים עולה עם הגיל, ובשלשול בוגר הוא מגיע עד 160, ולאורך כולל של כ- 30 ס"מ.
השלשול מתקדם בזחילה - בכיווץ ובהרפיה של שרירי גופו. השלשולים מתחפרים בתוך מחילות שהם חופרים באדמות לחות ורטובות, ורק בלילות לחים או אחרי גשם הם יוצאים מחוץ לאדמה.
מזונם: רקבובית של צמחים שהם בולעים יחד עם אדמה. החומרים המזינים נספגים בצינור המעי, שנמצא לאורך כל גופם. כל מה שאינו נספג, מופרש בצורת גליל בוץ, מפתח המעי שבקצה הגוף האחורי.
כל שלשול מכיל גם איברי זכר וגם איברי נקבה. הפרקים בחלק הקדמי של הגוף, בערך ברבע האורך, הם מעובים. אזור זה נקרא "אוכפית", ויש לו חשיבות ברביית השלשולים.
בעונת הרבייה תאי האוכפית מפרישים ריר, אשר יוצר טבעת מסביב לגוף. בזמן שהשלשול זוחל קדימה, חגורת הריר נשארת במקומה ומגיעה אל מול פתח המין הנקבי של השלשול. השלשול מטיל לתוך חגורת הריר שלו כ-20 ביצים. לקראת ההפריה שני שלשולים מתקדמים זה מול זה וזוחלים קרוב זה לזה. כל אחד מפריש תאי זרע אל הטבעת הרירית של האחר ומפרה את הביצים המצויות שם. בהמשך התקדמותם הטבעת נושרת ונשארת באדמה.
הביצים מתפתחות בתוך הטבעת, וכעבור ימים אחדים השלשולים הצעירים בוקעים מן הביצים ומתפזרים לכל עבר.
|
